היא באה לפגישת יעוץ ואמרה סיכמנו את הדברים בינינו והשארנו את עניין החגים פתוח, כי לא היה חג שהתקרב ולא רצינו להתעסק עם עוד מחלוקות ועכשיו שוב מריבות וחוסר הסכמות.
אם אין תקשורת והסכמות על אף שניסינו, אין מנוס – מגישים פנייה דחופה לביהמ"ש בשאלה אצלי או אצלך בליל הסדר.
כל צד רוצה את הילדים איתו בחגים. בכל החגים. יש הורים שמנסים לנכס לעצמם את הילדים בחגים ולא מתחשבים בהורה השני ולא רואים אותו ואת רצונותיו בכלל.
הילדים בטוח רוצים לחגוג עם שני ההורים שלהם אבל מבינים שזה בלתי אפשרי.
אז אצלי או אצלך? אתם שואלים.
כדי להימנע מפניות דחופות לביהמ"ש ובמיוחד במצבים של פרידה בסכסוך כשההורים אינם מסוגלים לתקשר זה עם זו חובה להסדיר מראש את כל ענייני החגים באופן מפורט – חלוקת החגים בין ההורים, מאיזו שעה עד איזו שעה, מי אוסף ומי מחזיר, תקשורת עם ההורה השני במהלך החג עם ההורה השני. אין דבר כזה הסכם מפורט מדי.
ככל שהסוגיה מוסדרת בפירוט כך הסבירות שתהיינה מחלוקות עתידיות בנושא, יורדת.
רוב ההורים הגרושים חוגגים את החגים עם הילדים לסירוגין. שנה אצלי ושנה אצלך.
בחלוקה חשוב להביא בחשבון את ההרגלים שהיו לפני הפרידה, איפה חגגתם כל שנה, עם מי, להתחשב בחגיגות של המשפחה המורחבת, סבים וסבתות, דודים, חברים, מה הילדים אוהבים ומה יעשה להם טוב.
ישנם זוגות שעל אף הפרידה נוהגים לחגוג יחד בחגים.
ישנם זוגות שחושבים שחגיגה משותפת תבלבל את הילדים שלמעשה צריכים להסתגל לגירושין ולפרידת ההורים.
אין כללים מדויקים כל משפחה וההסדרים המתאימים לה.
חשוב מאוד שתהיה חלוקה בין ההורים בחגים ולא יווצר מצב שבו הילדים חוגגים את כל החגים עם הורה אחד בלבד.
חשוב שההורה שחוגג ללא הילדים ישדר לילדים "עסקים כרגיל" על מנת למנוע מהם רגשות אשם על כך שהם "משאירים אותו לבד". על ההורה להעביר מסר ברור לילדיו שהוא חוגג את החג בנעימים בדיוק כמוהם על אף שהיה רוצה לחגוג איתם ובשנה הבאה יחגגו את החג יחד.
ככל שההורים יהיו מחוייבים לאפשר לילדיהם חיים רגועים יותר ושגרתיים יותר גם לאחר הפרידה וינהלו תקשורת מסודרת ביניהם אפילו אם היא קונקרטית בלבד, כך החגים יעברו בשלום ואפילו בהנאה וקל יהיה לכולם עם החג הזה אצלך והחג הבא אצלי ולהיפך.
במקרה שלפנינו – ביהמ"ש יכריע.
חג שמח.