רכוש
חלוקת הרכוש בין בני זוג בעת פרידה הינה מורכבת ביותר המשפיעה באופן מהותי על איכות החיים של כל אחד מבני הזוג לאחר הפרידה ובקשר ישיר לכך משפיעה גם על ילדי בני הזוג ועל מערכת היחסים המשפחתית כולה.
את נושא חלוקת הרכוש, המהווה פעמים רבות סלע מחלוקת כבד מאוד, יש להסדיר ברגישות מירבית תוך התאמה לדין ובצורה יצירתית ומכבדת.
עפ"י חוק יחסי ממון (1974) רכוש הנצבר במהלך החיים המשותפים יחולק בין הצדדים בחלקים שווים, לרבות חובות שנצברו במהלך תקופה זו, והכל ככל ולא נערך בין בני הזוג הסכם ממון המסדיר אחרת.
פעמים רבות הנכס המרכזי לחלוקה הינו דירת המגורים המשותפת ועולה השאלה מי ימשיך להתגורר בדירה ומי יעזוב.
דרך המלך הינה מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בחלקים שווים (בניכוי משכנתא כל ויש כזו).
קיימת גם אפשרות לרכישת מחצית הדירה על ידי אחד מבני הזוג (העברה "אגב גירושין" תיתן מענה לבני הזוג מבחינת שאלות מיסוי).
במקרים בהם עולה החשש מפני הברחת נכסים ממצבת הרכוש המשותף על ידי אחד הצדדים ולכן יש למנות חוקר פרטי ולבקש בקשות מתאימות מביהמ"ש.
זכויות פנסיוניות שנצברו במהלך החיים המשותפים גם הן ברות איזון ותחולקנה בין הצדדים בהתאמה ולשם כך יש למנות רו"ח המתמצא בנושא הפנסיוני ופרישה.
את תיק הרכוש יש לנהל בצורה מדויקת ולבנות אסטרטגיה מראש.
ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה לצווי עיקול, צווי מניעה, צו לשמירת מצב קיים במקרים בהם עולה חשש של הברחת רכוש וזאת על מנת למנוע מאחד הצדדים מכירת רכוש והעלמת התמורה על מנת שלא לאזנה במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר חלוקה לא שוויונית ברכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך החיים המשותפים מטעמים מיוחדים.
כך למשל במקרים מיוחדים בהם הופעלה אלימות קיצונית נמשכת ושאינה חד פעמית יתכן וביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו על פי סעיף זה ויקבע חלוקה לא שוויונית באיזון המשאבים בין בני הזוג.
מקרים נוספים בהם נקבעה חלוקה לא שוויונית הינם במקרה בו אחד מבני הזוג אינו מתפתח מהבחינה המקצועית בשל גידול הילדים תוך כדי שמעניק תמיכה מובהקת בהתפתחותו של בן הזו השני.
במקרים מסוימים בהם מוכחת הברחת רכוש על ידי אחד הצדדים גם ייעשה שימוש בסעיף זה.
ביהמ"ש וביה"ד יעשו שימוש בסעיף זה רק במקרים מיוחדים וחריגים.
בביה"ד הרבני נעשה שימוש בסעיף זה במקרים של בגידה כטעם המצדיק התערבות שיפוטית וחלוקת רכוש בלתי שוויונית בין בני הזוג ביה"ד מנמק החלטותיו מהפן הכלכלי וההלכתי אך הלכה למעשה מדובר בהכנסת גורם האשם כקריטריון לחלוקת רכוש לא שיוונית.
לאחרונה נקבע בבג"צ (בג"צ הבוגדת החדש) – בגידה לא תהווה שיקול בחלוקת הרכוש בין בני זוג.
כאמור, הסוגייה מורכבת במיוחד ועל כן יש לבחון כל משפחה ונסיבותיה לעומק בצורה מדויקת ומקיפה ולהחליט באיזו אסטרטגיה משפטית יש לנקוט בתיק לטובת הלקוח והכל בראי טובת הצדדים וילדיהם.
