גירושין

דיני משפחה זו זירת מאבקים קשה לפעמים עד שהצדדים לסכסוך לא זוכרים איך הכירו, מה אהבו, מה היה חשוב להם להנחיל לילדים שלהם.

ולכן חשוב לתכנן כהלכה את האסטרטגיה המשפטית

הליך גירושין בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבני נפתחים בבקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שמטרתו להביא את הצדדים לשיח מקדם ביניהם ולהגיע להסכמות בדרכי שלום.

פתיחת הליך יישוב סכסוך – הנקרא הליך המהו"ת, מכניס את הצדדים לתקופה של עיכוב הליכים משפטיים עד לסיום ההליך ביחידת הסיוע בפני עו"ס, במידה וההליך ביחידת הסיוע לא מניב הסכמות – למגיש הבקשה לישוב הסכסוך יש קדימות להגשת תביעותיו.

זו אחת הסיבות לכך שיש לתכנן כהלכה את הליך המהו"ת מבחינה משפטית ומבחינה רגשית ולבנות אסטרטגיית פעולה לרבות בחירת העיתוי להגשת הבקשה לישוב סכסוך ובחירת הערכאה המתאימה בה נרצה לנהל את הליך הגירושין.

תביעת הגירושין עצמה מוגשת לביה"ד הרבני זו הערכאה המוסמכת לדון בגירושין עצמם.

ניתן לכרוך אני העניינים הקשורים בגירושין לתביעת הגירושין כגון: תביעות רכושיות, אחריות הורית וזמני שהות, מזונות אישה בהתאמה לאסטרטגיה המשפטית שנקבעה.

את תביעת מזונות הקטינים לא ניתן לכרוך לתביעת הגירושין. לביה"ד הרבני סמכות לדון במזונות קטינים ככל ויש הסכמה של הצדדים.

במקביל ניתן לנהל את התביעות בביהמ"ש ולהגיש רק את תביעת הגירושין לביה"ד הרבני.