מזונות

הורים חייבים לזון את ילדיהם הקטינים עד הגיעם לגיל 18 שנים. מעל גיל 18 לרוב מחויב האב בתשלום 1/3 מדמי המזונות שנקבעו עד גיל 18.

מזונות קטינים נקבעים על פי הדין האישי (הדתי). כאשר מדובר בבני זוג יהודים חובת המזונות הינה תלויית גיל.

עבור קטינים עד גיל 6 שנים חייב האב החובה לשאת באופן בלעדי במימון צרכיהם ההכרחיים של הילדים הקטינים ללא התחשבות בגובה הכנסותיו ומצבו הכלכלי (צרכים הכרחיים כגון מדור, מזון, ביגוד).

עבור קטינים שגילם 6 עד 15 שנים – בשנת 2017 בפס"ד בע"מ 919/15 השתנתה גישת בתי המשפט ביחס לסוגיית המזונות ונקבעה הלכה חדשה בעניין מזונות קטינים מגיל 6 ועד גיל 15.

לפיה בקביעת המזונות בגילאים כאמור יש להתחשב במכלול הנסיבות המשפחתיות הרלבנטיות למקרה הספציפי לרבות שאלת היכולת הכלכלית היחסית של כל אחד מההורים מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה ובזמני השהייה של ההורים עם כל אחד מהילדים.

כך למעשה השווה ביהמ"ש בין שני ההורים בהתייחס לחובתם במזונות ילדיהם הקטינים.

עבור קטינים שגילם 6 עד 15 שנים  שני ההורים חייבים במזונות ילדיהם הקטינים באופן שווה מדין צדקה.

צרכי הקטינים מחולקים בפסיקה כיום לצרכים התלויים בשהות הקטינים בבית ההורה הכוונה להוצאות אחזקת מדור, ביגוד, כלכלה וכיוצ"ב וצרכים שאינם תלויי שהות אלה הם ה"מחציות" כפי שנקראו בעבר קרי חוגים, שיעורים פרטיים, קייטנות, הוצאות חינוך ורפואה חריגות וכיוצ"ב).

עבור ילדים בגירים המשרתים בשירות צבאי – עפ"י הלכת ביהמ"ש העליון חייבים שני ההורים במזונות ילדיהם במהלך השירות הצבאי ועד לשחרורם משירות החובה. לרוב מופחת החיוב במזונות ל1/3 בעת השירות הצבאי.

ההורה המשלם את המזונות יכול לבחור להעביר את דמי המזונות כאמור, לאחר גיל 18, לידי הילד